יש לי הערה של שתי מילים, זה קצר. דיברו על העליהום לגבי החברה החרדית, אף אחד אחר לא הביא - - -

שלומי דמרי.

אני מהמילואימניקים.

שנייה, זה רלוונטי מאוד.

כן, אני יודע. לכן ביקשתי רשות. - - - בסדר גמור. זה נכון שהעליהום על החברה החרדית לא צריך להיות רק עליהם אבל מי שהתחיל את העליהום זה החוק הזה, שנוגע רק לחברה אחת.

קודם כל, על אחיך שמעתי. אני זוכר את האירוע שלו בצפון הרצועה. אני משתתף בצערך. אני אגע בכמה דברים שהיו פה, שהם גם רלוונטיים לסעיפים. זה משהו מאוד חשוב ואני רוצה להתחיל עם הדברים - - -

לא, זה בסדר .אני פה מסיבה מאוד מסוימת.

חילי, שבוע הבא אני יוצא למילואים, חסרים 35 חיילים, ננסה לדאוג לזה. מה שאמר פה פרופ' האס, הוא נגע בכמה דברים, הוא אמר שצריך תמיכה מהסביבה וכו'. נגע בנתונים מדעיים מהטבע. תמיכה מהסביבה צריכים גם משרתי מילואים. כשאנחנו יצאנו ב-7 באוקטובר, ואני דרך אגב פחות מ-24 שעות אחרי שאחי נרצח כבר הייתי במילואים, קיבלנו תמיכה מאוד גדולה מהסביבה, מהמשפחה, מכולם - - - אפשר את השם של אחיך רק, בבקשה?

אחי זה דן דמרי. הוא היה בנובה. חזר הביתה ונרצח מחוץ לבית. תודה.

קיבלנו תמיכה מאוד גדולה בימים, החודשים הראשונים, ובאמת הגענו כל פעם שקראו לנו. גם היום כשקוראים לנו אנחנו מגיעים בגאווה ובשמחה כי אנחנו אוהבים את המדינה הזאת ואנחנו ורצים להכריע ולסיים את המלחמה הזאת. אבל עובר הזמן ובסוף לתלות מדים גם ברעננה או בתל אביב, או בכל מקום אחר, לתלות אותם על החבל זה גם כבר לא תמיד מתקבל בעין יפה. לא כי מישהו לא אוהב את הצבא או לא רוצה, אלא כי מאחורי חבל הכביסה הזה נמצאים אישה, ילדים ועסק. משפחה, אנשים פצועים ונפש פצועה של אנשים שעם הזמן מתקשים יותר ויותר להגיע למילואים. וזה דבר שצריך לחשוב עליו. כמו שפה, במסמך הזה שנתתם יש גידול אחוזי בכל שנה, צריך לחשוב על זה שבכל שנה יש גם ירידה באחוזים של אנשים שלא מגיעים למילואים. לא כי הם לא רוצים, אלא כי הם באמת לא יכולים, וזה נתון שצריך לקחת אותו בחשבון. הדבר השני שאמרו פה זה ששינויים לא קורים במכה אחת, וזה נכון. אוגדה 99 לא קרסה ביום אחד, היא קרסה בשנתיים של לחימה מאוד מאוד קשה ועצימה, שבסופה מפקד אוגדה שפונה לרמטכ"ל, שזה צעד קיצוני, ואומר לו 'אני לא יכול לתפוס משימות' מה שנקרא סימן לבאות, אני מקווה שלא נגיע למצב הזה, ואנחנו נעשה כל מה שצריך כדי שלא נגיע למצב הזה. חלק מהמצב הזה גם לראות מאיפה אפשר להביא כמה שיותר חיילים. אני מבין את האירוע הזה. אני גם מסרב להתייחס, בפעם הקודמת דיברתי עם יושב-ראש הוועדה ואמרתי לו שאני מסרב להתייחס לאירוע הזה של גיוס כאירוע של חרדים. תוקפים את הציבור החרדי מסיבה אחת, שיש חוק רק לציבור החרדי במדינת ישראל. צריך להיות חוק גיוס ושירות לכל אזרח במדינת ישראל. אין שוויון בטבע, כמו שאמרו קודם, אין שוויון בין אריה לג'ירפה. בין אריה לאריה יש שוויון. ביני לבין מישהו מבני ברק לבין פציפיסט מאשקלון או מתל אביב או בין מין שמתגייס מבאר שבע יש שוויון, אנחנו אותם אנשים. הדם שזורם לנו בוורידים הוא אותו דם, המשפחות שלנו הן אותן משפחות, הצרכים שלנו הם אותם צרכים, וצריך להתייחס לזה בצורה שוויונית ולגייס את כולם. אני מבין שזה לא אירוע של יום אחד, אבל צריך להתחיל להתייחס לזה ברצינות. יש לזה המון השלכות, מעבר להשלכות האישיות והפרטיות של כל אחד, שאלה השלכות ביטחוניות, יש לנו עוד כ"כ הרבה יעדים להשיג וכ"כ הרבה איומים שעוד עומדים בפנינו. לא נצליח לעשות את זה בדרך הזאת. לפני שאסיים את דבריי, אני חייב להגיד משהו. יושב-ראש הוועדה, זה מופנה אליך. אני מגיע לפה כמעט בכל דיון, הייתי כבר בעשרות דיונים, אני מגיע ואני יושב בשקט בצד, מחכה לקבל את זכות הדיבור, לפעמים מקבל אותה ולפעמים לא, ובכל פעם זה מגיע ממקום אחר, ואני חייב להגיד את זה פעם אחת ורצינית – מדברים פה על חוק גיוס שהוא נוגע לכולם. נוגע לחרדים, נוגע לחילונים, נוגע לציבור המשרת. הוא נוגע לכל אחד. אני מבקש שייקחו את הדבר הזה ברצינות. אם היה יושב בן אדם בפינה של החדר ועושה סטטיסטיקה כמה מתוך האנשים שדיברו דיברו על חוק הגיוס, היינו מגיעים ל-10% מתוך 3 השעות שאנחנו יושבים פה. זה לצחוק לנו בפנים. אני מדבר לכולם – גם הקואליציה וגם האופוזיציה. לא משנה מי מדבר. אני מבקש שתיקחו את הדבר הזה ברצינות. אנחנו מגיעים לפה, זה החיים שלנו, אני בעוד שבוע יוצא למילואים לעוד 70 יום אחרי שלפני 3 חודשים סיימתי סבב, נפצעתי וסיימתי את השיקום לפני שבועיים. אני מבקש מכם, תיקחו את הדברים האלה ברצינות. אני לא מסכים עם 99% מהחוק הזה, אבל אני מבקש שמי שמדבר ומי שעושה פה משהו – שייקח את הדבר הזה ברצינות, ותבינו שזה חיים של אנשים. אנשים נותנים את הדם שלהם, את הנפש שלהם, ובהרבה מקרים גם את החיים שלהם. תיקחו את זה ברצינות ותכבדו אחד את השני, כי מה שקורה פה, מקרין החוצה. תודה רבה.

תודה רבה. שלומי דמרי, זו לא פעם ראשונה שלי פה. אני אתחיל במשפט שאני אומר תמיד, לי אישית, בכל פעם שאני מגיע לפה. העניין הוא שזה חוק שמתייחס רק לחרדים. אני חושב שפה הטעות הגדולה. ועכשיו, דווקא בדיון הזה, מצאתי את עצמי לא פעם ולא פעמיים מסכים עם חברי כנסת החרדים, כי אנחנו רואים שכשאנחנו עומדים עם הגב לקיר, האמת ניצבת לנו מול העיניים. ובכל פעם שדיברו על סנקציות, הם אמרו "למה לא מטילים את הסנקציות האלה גם על חבר'ה מהציבור הכללי שלא מתגייסים". אני מסכים, ואחזור על הטענה, חוק גיוס צריך להיות שוויוני לכל אזרח במדינת ישראל, כך גם הסנקציות שאני חושב שהן לא נשכניות מספיק. אנחנו מדברים פה על כמה נורא שבן אדם לא יוציא רישיון או לא יטוס לחוץ לארץ וכדומה. ובאותה נשימה אנחנו מסכימים שבן אדם ייכנס לתא כלא לשנה או חצי שנה בהינד עפעף בגלל דברים חמורים פחות מלא להגיע לשירות צבאי. כדאי לשים לב לדברים האלה. לגבי סנקציות. אני רוצה להתייחס רגע למשהו שחבר הכנסת גולדקנופ אמר קודם. כמובן לא אתייחס לאירוע הטלאי הצהוב, לא רלוונטי מבחינתי ולא ראוי להתייחס לדבר הזה.

אני יודע גם שאתם לא מסכימים עם זה, ותודה רבה על זה, אבל אני רוצה לדבר על עוד סנקציות שיש למי שמגיע לשרת. אני קם בבוקר, אני קם עם שק של סנקציות. כשאני שם את הילדה שלי בגן וכשאני מוריד אותה, היא שואלת אותי, "אבא, אתה הולך עכשיו למילואים? אתה נעלם לנו עוד פעם ל- 60 יום, ל- 100 יום, ל- 90 יום?" זו שאלה שהיא שואלת כבר שנתיים, וכנראה תשאל בעשר השנים הקרובות, בקצב הזה שמתנהל עכשיו. זו סנקציה ראשונה. סנקציה שנייה זה כשאני מגיע לעבודה, ושואלים אותי, "יש לך מילואים בקרוב?" ומנסים לרמוז לי באמירה כזו או אחרת שלא להגיע למילואים, אבל כמובן שאני אמשיך להגיע ולשלם במחירים במקום העבודה שלי, או שאם כבר איבדתי אותו ואני אגיע למקום עבודה חדש, בריאיון העבודה ישאלו אותי אם יש לי מילואים בקרוב, אם אני עושה מילואים. זו נהייתה שאלה לגיטימית, בין אם חוקית או לא. היא שאלה שנשאלת היום בגלוי, כי בסוף מעסיקים רוצים גם להחזיק את העסק שלהם. וזו סנקציה שנייה. סנקציה שלישית זה כשאתה נשכב בלילה במיטה ומנסה להירדם, בדגש על מנסה, כי אחרי שנתיים של לחימה לא פשוט להירדם בלילה. זו עוד סנקציה קשה, ואם כבר נרדמת גם החלומות שלך נהיו סנקציה. וכך בכל יום מחדש במשך שנים קדימה. ולא הזכרתי את הסנקציות שקיבלנו כולנו ב-7 באוקטובר עם האובדן הכבד והמחירים ששילמנו כולנו תוך כדי לחימה. לגבי הסעיפים עצמם של הסנקציות. במצב הנוכחי אני לא רואה מצב שהסנקציות האלו יביאו אנשים לגיוס לצבא, אלא אם, הן יביאו את האנשים להתגייס חזרה לישיבות. הסנקציות האלה פרוצות. ברגע שבן אדם עולה על סעיף 1 או 2, הוא מבטל את רוב הסנקציות, הוא יחזור לישיבה, או שההורה ישים את הבן שלו בישיבה מגיל 14 עד 16, וככה הוא פוטר אותו מגיוס. הסנקציות צריכות להיות הרבה יותר נושכות, הרבה יותר אגרסיביות, לא דווקא לציבור החרדי, הסנקציות צריכות להיות קשות לכל אזרח ישראלי שלא מתגייס לצבא או לא הולך לשירות לאומי. ולסיום אני מבקש רגע שתסתכלו, האטמוספירה פה בתוך החדר הזה היא קצת מוזרה. אני מגיע מבחוץ - - - ביום ראשון הקרוב אני הולך למילואים, אחרי שהשתחררתי לפני שלושה חודשים. השיחות פה על כמה אנשים טסים לחוץ לארץ ולא טסים לחוץ לארץ, ומי מוציא רישיון ולא מוציא רישיון, זה - - - הוועדה הזאת היא ועדה שקובעת את ביטחון המדינה. ועצם זה שאנחנו דנים בדבר השטותי הזה, כשיושבים בחוץ עכשיו אנשים שנלחמים בבוץ, בחום, בגשם, בשלג, מאבדים חיים, נפצעים, זה צחוק לאנשים בפנים. כי גם כשהחוק הזה יעבור, הוא לא יענה על רבע מהצרכים של הצבא. אני אומר את זה בכל פעם, ואני יודע שאתם לא אוהבים לשמוע את זה, אבל בסוף זה יחלחל, ואני מקווה שבסוף יצא מפה חוק אמיתי, שוויוני, שמביא אנשים במסות לצבא. כי התהליכים האלה - - - אני מבין את הטיעון, לא ביום אחד וכולי, עברנו את זה. אבל יש פה ביטחון המדינה, יש חיילים, יש מסות של גדודים שמגיעים בכל פעם. בדיוק עכשיו אני רואה הודעות בקבוצת הוואטסאפ, פחות ופחות. "אתה יכול להביא חיילים משם, מישהו מביא את חבר שלו מכאן, מישהו מביא את זה משם". די,מספיק. אנחנו במדינת ישראל, יש לנו צבא להחזיק, בואו נחזיק אותו כמו שצריך. מי שיסתכל ייפול איזה חייזר מהשמיים יחשוב שזה לוני טונס. תראו במה אנחנו מתעסקים. תביאו לנו חיילים במסות. תעשו חוק גיוס לכל אזרח במדינת ישראל. חיילים ולוחמים, זה לא משנה. לוחמים זה נגזרת של חיילים. אנשים מגיעים לצבא, מתחילים לשמוע על צבא, זה מתחיל לחלחל והם הולכים להיות לוחמים בסוף, מכורח הנסיבות או כי התחשק להם. אנחנו צריכים חיילים ולוחמים, בסדר. אבל באמת, בואו נדבר על דברים רציניים. נמאס לי כבר להתפלפל על הדבר הזה. ברצינות.

בוקר טוב לכולם, תודה רבה. לפני שאני מתחיל אני רוצה להזכיר פה את ג'וש, לוחם מילואים שלחם מעל 700 ימים.

צלף גיבור שנפצע בנפש במהלך המלחמה, הפציעה הכניעה אותו והוא נפל כתוצאה מהפציעה הזאת. חשוב להגיד את זה. הבחור הזה נגע בלבבות של כל מי שפגש אותו, ואני אחד מהם. פגשתי אותו חמישה ימים בעזה לפני קרוב לשנה, והוא הצטרף אלינו כחלק מסבב היחידות שהוא עבר כדי לא להתמודד עם הפציעה הזאת. אחרי חמישה ימים הוא עבר ללבנון כשהיחידה שלו גויסה. אני מבקש מפה להוציא קריאה לצדק ולקבורה הולמת לגיבור ישראל.

אני לוחם במילואים, אח שכול מ-7 באוקטובר. גילוי נאות – אם זה לא ברור ורשמתי לכם גם שם, אני גם חלק מהמילואימניקים של יועז הנדל. באתי לדבר על מה שקורה עם החוק. אני נמצא לא מעט בדיונים, ואחד הדברים שאני מחכה לשמוע כל הזמן, ואני לא שומע, הוא איזושהי קריאה של הציבור החרדי. אני חושב שזאת צריכה להיות קריאה של כל הנציגים בכנסת ישראל, שיאמרו מה צריך כדי לגייס אותם לצה"ל. אנחנו רואים פה מה צריך כדי לפטור, ואני רוצה לדעת מה צריך. האם צריך מסלולים ייעודיים? האם צריך ישיבות בקו הגבול, כדי שהחבר'ה יוכלו ללמוד תורה וגם להגן על המדינה? הקריאה הזאת לא קורית, ולדעתי זאת אחת ההוכחות שלנו למה לא רוצים לגייס חרדים. הייתי מצפה שחברי הכנסת החרדים יגידו קודם כול למי שלא לומד בישיבה: קומו, צאו החוצה. הרי הם לא לומדים תורה, הם לא מקיימים תורה, ואין סיבה שיישבו על הברזלים. הייתי מצפה שמהמקום הזה תצא קריאה. דבר שני, לגבי שילוב נשים בצה"ל, נושא שדיברו עליו קודם. אני מפקד של חוליה רפואית בפלוגה לוחמת. הייתה איתי פרמדיקית, גיבורה שהצילה לא מעט חיים. לצערנו, חלק מהחיים לא הצלחנו להציל. בפלוגה שלי קורה עוד דבר נהדר. בתחילת המלחמה היה חסר לנו סד"כ גבוה, ואחד הפתרונות של זה היה שהביאו לנו חבר'ה מפלוגת תומר בגבעתי, פלוגה דתית, חלקה חרדית. אלה חבר'ה שהתגייסו וב-10 באוקטובר, אחרי שהם ישבו שלושה ימים מחוץ לימ"ח בתחנונים שיגייסו אותם, הם הגיעו אלינו. מאז טחנו קרוב ל-400 ימים, ולא ראינו איזושהי בעיה בין הלוחמים האלה לפרמדיקית. ידענו לשמור על ענייני צניעות וכו', וכמובן גם על ענייני כשרות וכל מה שצריך. אני חושב שהתירוץ של שילוב נשים בצה"ל הוא עוד סיבה להסיט את הדיון מהדבר החשוב באמת, שכרגע חסרים לנו המון לוחמים. המון לוחמים לא חרדים בהכרח, אלא לוחמים בכלל – יהודים, ערבים, חילונים, דתיים וכו'. אני רוצה לבקש ממך, חבר הכנסת יושב-ראש הוועדה, להוציא מפה קריאה פשוטה. להוציא קריאה ממך, דרך חברי הכנסת החרדים, שיראו את גודל השעה ויראו את הדאגה שלהם לעם ישראל. תגידו דבר פשוט: מי שלא לומד תורה ברגע זה, שיגיע לבקו"ם. צה"ל הוא לא צבא שווייץ, הוא צבא ההגנה לישראל. אנחנו בכנסת ישראל ואלה לא שני גופים שונים. אתם יכולים להתוות מדיניות ולהגיד לצה"ל: תעשו כל מה שחברי הכנסת החרדים דורשים, כדי להביא את החרדים לצבא. לא איך לפטור אותם אלא איך להביא אותם. אני מאמין שבשעתיים ישיבה הם יכולים להגיד את כל הצרכים, אתם יודעים אותם בעל פה. לא נראה לי שיש פה בעיה. זאת הקריאה שלי היום, בנוסף לקריאות הקודמות שלי, שאני מדבר עליהן כל הזמן. חוק גיוס צריך להיות לכל אזרח במדינת ישראל, בין אם זה שירות צבאי או אזרחי. תודה רבה.

שלום לכולם. תנועת המילואימניקים, אח שכול, לוחם מילואים, הלום קרב, תבחרו מה בא לכם. תודה רבה על זכות הדיבור. חבר הכנסת בועז, אני תמיד מעריך את זה ולא משנה כמה פעמים זה מגיע. לענייננו. דיון 7,985 בחוק הגיוס ושוב אני עומד מהצד ורואה את הדיונים חסרי הטעם סביב כל האירוע הזה. עוד שבועיים אנחנו עומדים, מבחינתי לפחות, בנקודה גורלית ושבר עמוק שהולך לקרות כאן. אני רוצה להתייחס לחלק מהדברים שנאמרו כאן האם לבדוק התייצבות או לא לבדוק התייצבות. יש כאן חלק מהאנשים שמקבילים את לימוד, שאני מעריך מאוד ומבין את החשיבות שלו, לשירות בצה"ל. שירות בצה"ל, יש משהו שנקרא דוח 1 וכל יום בודקים מי נמצא ומי לא נמצא. אף חייל לא נעלב מזה. זו אחריות של צה" לבדוק מי נמצא ומי לא, גם כדי לדאוג לשלומו וגם כדי להבין שיש לנו מספיק אנשים. היום אני רוצה לדבר על האירוע הזה של מספיק אנשים. כרגע החטיבה שלי נמצאת באחת הגזרות ואני לצערי נמצא כאן. אני אומר את זה בכאב לב כי כאשר קיבלתי את הצו שוב עמדתי בפני התלבטות אם להגיע או לא להגיע וצערי או לשמחתי צה"ל מנע ממני הפעם מלהגיע כי צה"ל אומר אתה אח שכול, אתה הלום קרב ואין לך מה לעשות כאן. אני מבחינתי אומר שלא נתתי את הכול, יש לנו מלחמה חשובה לנצח בה ואני רוצה להגיע. אם כן, בהמשך אני אגיע אבל כרגע אני עומד כאן והלב שלי נשבר. הוא נשבר כי אני חושב כאן והחברים שלי נלחמים בקור ובחום, לא ישנים ובקושי אוכלים כי אין להם מספיק סד"כ. הפעם אני רוצה לדבר אל חברי הכנסת החרדים. אני רוצה להגיד לכם שבעוד כמה שנים אנחנו נסתכל אחורה על הנקודה הזאת ואנחנו נשפוט את עצמנו. בדיוק כמו שהיום כולם מנסים לראות מי הצביע בעד ההתנתקות או מי הצביע בעד אוסלו, כן ולא, אנחנו נוציא מכאן את הסרטונים בהם עמדתם מולנו עת אנחנו קראנו את זעקת השבר הזאת ואנחנו נזכיר לכם את זה. אנחנו נגיד לכם שאתם לא עמדתם לצד עם ישראל בשעה הכי קשה שלו, העדפתם פוליטיקה קטנה ובקשיש פוליטי כדי לממן את ההשתמטות הזאת שקורית עכשיו. אם אתם עכשיו לא תתעוררו ותסתכלו על טובת ישראל, עם ישראל ישפוט אתכם ולא לכף זכות. את זה אני אומר לכם עכשיו . צאו הביתה ותחשבו על זה. תחשבו מה המחיר האישי שכל אחד מאיתנו משלם ולא מתוך רחמים אלא מתוך אהבה למקום הזה שמחזיק אותנו ושומר עלינו. תבינו שביטול תורה לא יותר גרוע מהדבר שאתם עושים כאן. האנשים שיושבים עכשיו בבית ולא לומדים תורה ולא באים לצבא, זה עליכם כי אתם מפחדים להגיד להם שאם הם מבטלים תורה, שיגיעו לצבא. הדבר הראשון שאתם צריכים להגיד זה את זה. הדבר השני שצריך להגיד זה שתגיעו לצבא, אנחנו נעזור לכם לממש את אורח החיים שלכם. אחרי שתגיד את זה, בבקו"ם יהיו תורים ארוכים של אנשים, יהודים חזקים ובריאים שיגיעו לשמור על עם ישראל עם ספר ביד אחת ונשק ביד השנייה. קחו לכם נקודה למחשבה. תודה רבה.